קונפליקט פנימי?

באחת מפגישות הטיפול שלנו, תמר (שם בדוי), בת 39, העלתה דילמה, היא כינתה זאת "קונפליקט פנימי", "ביני ובין עצמי". תמר סיפרה שהיא בקונפליקט פנימי האם להחליף מקום עבודה. היא עובדת במשרד משאבי אנוש, אוהבת את מה שהיא עושה, אך מרגישה שהתפקיד אותו היא ממלאת כמעט 5 שנים נשאר אותו דבר. היא היתה רוצה קצת לגוון, להגדיל אחריות, יש לה גם כמה רעיונות לייעול, אך מקום העבודה אינו פתוח או ערוך לגיוונים ורעיונות. מצד אחד, תמר מרגישה תקועה בתפקיד בלי אופק לצמיחה והתפתחות מקצועית ומצד שני, תנאי השכר טובים ומרחק הנסיעה לעבודה קצר.

הצעתי לתמר שנסתכל על הקונפליקט הזה קצת אחרת, לא כקונפליקט פנימי שנמצא בתוכה, אין כאן באמת חלקים בתוכה שרבים, אני ועצמי שמושכים לכיוונים שונים, יש כאן את תמר ויש את נתוני המציאות. במציאות של מקום עבודתה כיום, תמר נהנית מעבודה בה היא משתכרת באופן שעונה על ציפיותיה והשקעתה, הנסיעה לעבודה אורכת רק 15 ד' כך שנחסך לה זמן מיותר בפקקים. בנוסף, באותה המציאות, העבודה לא מאפשרת שינוי של תפקיד או גיוונו. אז איפה הקונפליקט? הקונפליקט הנו בין הרצון לשמור על מקום עבודה עם שכר גבוה הקרוב לביתה שמתנגש עם הרצון להתפתחות מקצועית באותו מקום עבודה. תמר רוצה גם את התנאים הטובים שיש לה במקום עבודתה כיום, וגם לגוון את התפקיד וזה בלתי אפשרי במקום העבודה הנוכחי. לתמר יש שני רצונות שקיומם במציאות שלה היום אינו יכול להתממש.

לתחושת הערך שלנו, התחושה שאני בעל ערך ושווה, יש מקום חשוב בתוך קונפליקט. לכל אחד יש את התנאים בהם הוא ירגיש בעל ערך ועל תחושת ערך גבוהה לא נוותר. בתוך התלבטות כמו זו של תמר, נבדוק באופן ספציפי מה גורם לה להרגיש תחושה טובה, להרגיש בעלת ערך. האם תחושת הערך מגיעה מגובה השכר וזה חשוב לה מאוד או אולי תחושת הערך שלה מגיעה מהיצירתיות שהיא מביאה לתפקיד, מכך שדעתה נחשבת. ישנם אנשים שיכולים לשאוב תחושת ערך גבוהה ממילוי תפקיד ניהולי, ממילוי תפקיד בעל שם מרשים או מתפקיד שמתבצע מאחורי הקלעים, מיציאה מעולם העבודה והישארות בבית עם הילדים וישנן עוד ועוד אפשרויות.

כאשר ההסתכלות על הקונפליקט עוברת מהפנים (ביני לבין עצמי) אל החוץ (שני רצונות שאינם יכולים להתממש במציאות שלי), אפשר להתחיל לבחון ולפתור. דרך המודעות לכך ששורש הקונפליקט הנו בסתירה של שתי האפשרויות בעולם בחוץ, נוכל לבחון כל אפשרות על הרווחים וההפסדים שלה. את הרווח בדרך כלל נאמץ בשתי ידיים. השאלה היא עם איזה הפסד נוכל עדיין לשמור על תחושת ערך גבוהה ולחיות טוב.