פסיכולוגיה אינדיבידואלית

מאז ומתמיד התדיינו פילוסופים בשאלת הנפש והגוף, מי שולט על מי- האם הנפש על הגוף או הגוף על הנפש. אלפרד אדלר (1870-1937) הציע ראיה אחרת, אינטראקציה בין הנפש לגוף, לא מצב של "או-או", הנפש והגוף משתפים פעולה כיחידה הוליסטית אחת. שמה של התאוריה, פסיכולוגיה אינדיבידואלית נובע מהמשמעות של in- divisible בלתי ניתן לחלוקה, שזו מהות ההוליזם.

אחד מעקרונות היסוד העומדים בראש התאוריה של אדלר, הוא עקרון המטרתיות. האדם נמצא בתנועה מתמדת לכיוון מסוים, הוא תמיד נע לכיוון מטרה (מטרה פסיכולוגית, לא מודעת) שהציב. כאשר מבינים את מטרת האדם, ניתן להבין את האדם עצמו.

אדלר האמין בעקרון הבחירה העצמית החופשית, לאדם יש את הכוח ליצור את עצמו ואת תמונת חייו.  

אדלר תאר שלושה מעגלי חיים השלובים אחד בשני: מעגל העבודה, המשפחה / זוגיות והחברה. חוסר איזון באחד מהם עלול להשפיע על האדם בשאר מעגלי חייו.

הפסיכותרפיה האדלריאנית הנה גישת טיפול ממוקדת ונחשבת קצרת מועד. המטפל חותר להבין את תנועת האדם בחייו, מה גורם לו לחוש תחושת ערך, מה הן מטרותיו, אמונותיו, הנחותיו על החיים, על עצמו ועל אחרים. בעזרת המטפל, האדם יוכל להיות ער ל"סגנון חייו" ולהבין האם הדרך בה הוא פועל הנה אפקטיבית עבורו.

הטיפול האדלריאני מושתת על ערכי התאוריה- שוויון ערך בין בני האדם, כבוד הדדי המתבטא בכבוד לראיה הסובייקטיבית של האחר ולדרך שהאדם מפרש את מציאות חייו. ישנה חתירה לפיתוח אינטרס חברתי (זה חשוב גם לחשוב על אחרים) ושיתוף פעולה והכל באופן מעודד, אופטימי שרואה את הכוחות החיוביים הטמונים באדם.