משמעות החיים
- עינת זילברמן

- 3 ביוני 2019
- זמן קריאה 2 דקות
כולנו חיים בכדור הארץ, כולנו הגענו לכאן בדרך דומה, אך מה הם החיים ומשמעותם בשביל כל אחד מאיתנו?
ברוב המקרים אנו לא חווים את המציאות ומשמעותה עבורנו לפי קיומה האובייקטיבי ה"טהור" אלא לפי המשמעות האישית שלנו. למשל, המילה הפשוטה כביכול "בית", טומנת בחובה פרשנויות, זיכרונות, רגשות, חלומות ותקוות שהם אישיים וסובייקטיביים עבור כל אחד מאיתנו.
המשמעות שאנו נותנים לחיים יכולה להוות כוח ששומר עלינו ומקדם אותנו או כוח הורס ועוצר, לכן חשוב להבין כיצד אנו נותנים משמעות לחיים. החיפוש אחר משמעות מתחיל כבר בינקות, נוכל לראות כיצד תינוק מנסה להעריך את כוחו, יכולותיו, תגובות הסביבה אליו ואת מקומו במשפחה. עד גיל חמש (ויש האומרים גם עד גיל 10) הילד מגיע לדפוס אחיד ומגובש של התנהגות. הוא מפתח סגנון ייחודי לו בבואו לפתור בעיות, דילמות, להתמודד או לפעול במרחב החברתי- משפחתי (חישבו על ילדכם או ילד שאתם מכירים, ותוכלו לזהות דפוס לדוגמא - בקשת עזרה, התלבטות, הימנעות, הסתגרות, כוחניות). הילד הצעיר מגבש לעצמו תפיסה, מה הוא העולם ומי הוא בחיים הללו. תפיסה זו משולה למשקפת דרכה הילד רואה את העולם. מכאן והלאה, מהילדות עד הבגרות, העולם ייראה ויחווה בעיניו דרך אותה המשקפת. הילד הצעיר חושב שהוא מבין כיצד העולם עובד ומה מקומו בעולם, הוא נותן משמעות ופרשנות לכל אשר סביבו, אך ברוב המקרים יש בפרשנויותיו טעות. מפאת גילו הצעיר הילד עדיין אינו בשל קוגניטיבית ורגשית להבין סיטואציות, מניעים, מורכבות, חוקיות. הילד גדל למבוגר כשגישתו לחיים בנויה על פרשנותו כילד ומהולה בטעות הראשונית שממשיכה ונגררת הלאה לחיים כבוגר. הוא ייטה להצדיק או לשלול מקרים שמצדיקים או מפריכים את תפיסתו הראשונית, פרשנותו לסובב אותו תהיה תמיד תואמת למשמעות המקורית שנתן לחיים.
כדי להפוך את התאורטי למוחשי יותר, ניקח לדוגמא ילד הסובל מהתקפי אסטמה רבים. אותו הילד בהשפעת הסביבה, המשפחה, הערכים שגדל לאורם, וגם התורשה (טמפרמנט למשל) יבחר (באופן בלתי מודע) מה המשמעות שהוא נותן לחייו. הוא יכול לחוות את החיים כמתנה, נס ולפרש את החיים מכאן והלאה כ"דבר נפלא ". הוא יכול מצד שני לחוות את מצבו כטרגדיה ולתת לחיים פרשנות אחרת - "החיים הם סבל" או "בחיים מגיע לי הכל כי אני אומלל". הוא יכול לחשוב "החיים הם קושי מתמשך ואני מסכן, הזקוק לעזרת האחרים". מצב זהה של מחלה אצל ילדים שונים יכול להיחוות כמקור לבושה ("העולם הוא מקום משפיל ורע") או כמקור להעצמה ("החיים מזמנים לך אתגרים"), כמצב חריג ("בעולם יש אנשים שונים ששווים פחות") או נורמלי ורגיל ("בעולם אנשים טובים זה לזה"). אותם התנאים יכולים לייצר השקפת עולם שונה לגמרי, כמספר האנשים כך מספר הפירושים הניתנים לחיים.
אדם, שבאופן לא מודע, בחר בילדותו לראות בחיים סבל, קושי, נחיתות מול אחרים, עלול לחיות את החיים בהימנעות, בצמצום, בהאשמה. אדם שנותן לחייו משמעות של אתגר, התפתחות, שוויון, יחיה את חייו כשהוא מכיר בכוחו, ביכולותיו, יחווה, ישתף אחרים, ישאף לגדילה וצמיחה, לתרומה לאחרים.
נוכל להתעודד בידיעה שהמציאות סביבנו, אינה מציאות נתונה ואובייקטיבית אלא מציאות סובייקטיבית המשתקפת מתוך "המשקפת" שלנו. האופן בו נתפוס את המציאות – יהפוך למציאות הקיימת עבורנו. כאשר נבחר להסיר \ לשנות אפילו במעט את עדשת "המשקפת" שלנו (בתהליך של מודעות, שברוב הפעמים יתרחש במרחב הטיפול) – גם המציאות תשתנה. כמה כוח ותקווה יש לאדם הבוחר את האופן בו הוא מפרש את משמעות החיים ועקב כך - בורא לעצמו מציאות אחרת.




תגובות