״איך אתה מרגיש עם זה?״

איך אתה מרגיש עם זה? איך זה גורם לך להרגיש? הן בין השאלות המזוהות ביותר עם טיפול רגשי. לפעמים זה נעים כששואלים איך אתה מרגיש ולפעמים זה מכעיס- מה זאת אומרת איך אני מרגיש, כל אחד בסיטואציה הזאת היה מרגיש בדיוק ככה.

כל אחד? האמת שלא.

אדלר וממשיכיו כתבו הרבה על מושג הסובייקטיביות. למה מתכוונים כאשר אומרים סובייקטיביות? לכך שכל אדם תופש ומפרש סיטואציה באופן אחר. אותו המצב יכול להיחוות אחרת לגמרי לאנשים שונים. חישבו על אירוע כמו למשל חתונה, מסיבת יום הולדת, ארוחה משפחתית, שנכחתם בו. האם כולם הרגישו כמוכם בנוגע לפרטים שונים באירוע? מה בלט ומה היה ברקע עבורכם ועבור אחרים?

כדי להסביר מדוע חשוב לשים לב בטיפול לתפישה הסובייקטיבית של כל אחד ניקח לדוגמא אירוע חיים כמו פיטורים מהעבודה. אצל חלק מהאנשים פיטורים מהעבודה יהוו אירוע קשה, מעציב שממלא אותם בחרדה לגבי העתיד או גורם להם להרגיש חסרי ערך, לא מספיק טובים. אצל אנשים אחרים אותו אירוע יכול להיות מלווה בהקלה מכיוון שהם לא אהבו את מקום העבודה אך לא היה להם האומץ להתפטר, או שרצו לפנות לדרך תעסוקתית חדשה והפיטורים נתנו להם את הדחיפה לכך. אולי האדם חיכה שיפטרו אותו ולא תפקד היטב על מנת להיות מפוטר ועכשיו הוא מאושר שזה קרה. אולי האדם מרגיש שדווקא הוא זה שהיה טוב מדי עבור התפקיד שמילא והתפקיד היה קטן עבורו ממילא. אם לא נשאל בטיפול את האדם המפוטר- איך אתה מרגיש עם הפיטורים? לא נדע מה התפישה שלו כלפי האירוע.

דוגמא נוספת, הריון. כאשר אישה משתפת אותנו בטיפול שהיא בהריון התגובה האוטומטית היא בדרך כלל שמחה. אבל אם ניקח רגע ונשאל- איך ההרגשה? איך זה בשבילך לגלות שאת בהריון? ייתכן שנגלה שלא כל אחת מרגישה שמחה והתלהבות מהגילוי. נגלה אולי שהאישה מולנו מלאת חרדה וממש לא מרגישה כרגע שמחה. אולי היא חרדה מכיוון שאיננה בטוחה שהיא תדע כיצד להיות אמא, אולי היחסים שלה עם אמה מורכבים והיא חוששת לשחזר מערכת יחסים לא טובה. אולי היא היתה בהריון בעבר ועברה הפלה טבעית וחוששת שזה יקרה לה שוב, אולי דימוי הגוף שלה אינו חיובי והוא משפיע על תפישתה את ההיריון. אם לא נשאל- לא נדע.

בקשרים בין אישיים, עצם העובדה שיש לכל אחד תפישה סובייקטיבית, עלולה להכניס מתח ליחסים. מקרה שקרה: זוג שהתעניין בעיצוב המטבח הלך לבדוק מספר עיצובים אפשריים. הם בחנו יחד שני מטבחים וכאשר בחנו את המטבח השלישי האישה שאלה את המעצבת שאלה שהיא לא שאלה קודם לכן כשבחנו את המטבחים האחרים. בעלה אמר- "לא שאלת את זה על המטבחים האחרים שראינו". האישה פירשה את ההערה- את כל הזמן שואלת ומעכבת אותנו, את מפריעה. התוצאה היתה שהאישה מיד נעלבה ומתוך ההיעלבות כעסה על בעלה. היא לא ביררה איתו למה הוא התכוון כי היה לה ברור שכוונתו היתה שלילית.

איך הסובייקטיביות מתבטאת כאן? הפירוש הסובייקטיבי שהאישה נתנה למשפט הוא לאו דווקא הפירוש שאליו התכוון בעלה. ייתכן והבעל התכוון לומר דרך ההערה- פספסתי משהו שאת כנראה ראית ואני לא, או- כנראה המטבח הזה מצא חן בעיניך יותר.

וכיצד נתמודד עם הסובייקטיביות שביחסים בתוך הטיפול? אדלר כתב: "עלינו לראות דרך העיניים שלו ולשמוע באמצעות אוזניו". בטיפול, כאשר האישה תשתף במקרה שקרה ותחזור על המשפט שהעליב אותה, נבדוק מה היא "ראתה" ו"שמעה", נבדוק עם הרבה כבוד את הסובייקטיביות שלה: מה היה הפירוש שלה לדברים, מה מטרת הפירוש הזה, האם היא נוטה לפרש אמירות כלפיה באופן שלילי או נוטה להיעלב תכופות, כיצד היא תופשת את היחסים, את עצמה ואת בעלה, מה היתה המטרה (הלא מודעת) שלה כאשר היא נעלבה ועוד.

ונחזור שוב לאמירות- כל אחד היה מרגיש ככה אם זה היה קורה לו, אם היו אומרים לו משפט כזה, אם היו מתייחסים אליו ככה. האם באמת כל אחד היה מרגיש ככה? כנראה שלא.